<h1>ספר המצות לרמב"ם — לאוין רע"ז</h1>
<h2>דף קה.</h2>
והמצוה הרע"ז היא שהזהיר הדיין מחמול על עני בדין אבל ידין לו הדין באמתו לא על צד החמלה עליו אבל ישוה בין העשיר והעני להכריחו לפרוע מה שהוא חייב. והוא אמרו יתעלה (משפטי' כ"ג) ודל לא תהדר בריבו. וכבר נכפלה האזהרה בזה הענין בלשון אחר ואמר (קדושין י"ט) לא תשא פני דל. ולשון ספרא שלא תאמר עני הוא זה והואיל ואני והעשיר הזה חייבים לפרנסו אזכנו ונמצא מתפרנס בנקיות תלמוד לומר לא תשא פני דל.
